מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון
מתן תורה
מאיר דויטש כל הזכויות שמורות
It is שמחת תורה We finish reading the last Parasha and start again from BERESHIT. In the meantime we dance with the Tora scrolls.
I want to share with you my thoughts about two topics. The first: in what language was the Tora written, and the second: on what was it written.
The deliberations, except the quotes, are my thoughts, you do not have to agree with them or accept them, but would appreciate hearing your thought on the topic.
בדברים בפרק לב פסוק טו נאמר: “ושני לוחות העדות בידו, לוחות כתובים משני עבריהם, מזה ומזה הם כתובים”.
יש דעות שונות מה הפירוש משני עבריהם, לא אכנס לכולן אולם זו שבמסכת שבת (קד, א) הפליאה אותי.
אמר רב חסדא: מ”ם וסמ”ך שבלוחות בנס היו עומדין. ואמר רב חסדא: כתב שבלוחות נקרא מבפנים ונקרא מבחוץ, כגון נבוב – בובן, (רהב – בהר) וכדומה. בצד אחד נקרא כסדר ומהצד השני כתב מראות.
מה שאני למד מברייתא זו הוא כי בבבל, לפחות בתקופתו של רב חיסדא, שהיה דור שני של אמוראי בבל (225-250 לספירה), העברית נכתבה בכתב אשורי, דהיינו הא-ב של ימינו.
כמאה שנים קודם, בתקופת מרד בר-כוכבא (132-135 לספירה), שימש הא-ב העברי (העתיק) בא”י בכיתוב על המטבעות שטבעו בשנות המרד.
לאור האמור בפסוק אני שואל: האם לא נראה לפי הפשט כי הכוונה בנאמר “מזה ומזה הם כתובים” הוא כי בשני הלוחות לא היו שני דפים כתובים מצד אחד בלבד, אלא ארבעה עמודים, כתובים משני עבריהם של הלוחות, שניים שניים בכל לוח כמו שכתוב: “לוחות כתובים משני עבריהם, מזה ומזה הם כתובים”. מדוע רבותינו מפרשים משני עבריהם ככתב חלול? הרי גם לפי רב חסדא לא הייתה אפשרות לקרוא הכתוב מהצד השני כי הוא נכתב בצורת מראה.
באיזה כתב ניתנה התורה?
האם היה בזמן מתן תורה כתב אשורי? האם הלוחות נכתבו בכתב אשורי? אולי הם נכתבו כמו שנכתבו חוקי המורבי, שהם היו חרוטים על לוחות אבן? זו הייתה צורת הכתב והכתיבה באותם ימים. או שמא בכתב עברי? האם היה קיים הכתב העברי בזמן מתן תורה? אם בכתב עברי, אז לא היה צריך נס לאותיות מם (סופית) וסמך, אבל היה צריך נס לאותיות אחרות.
דבר הכתב נדון על ידי רבותינו והרוצה יעיין בכתובים. אביא רק מאמר, אחד מהתלמוד הירושלמי והשני מהתלמוד הבבלי.
מהירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק א נאמר: ר”נ אומר ברעץ [כתב עברי] ניתנה התורה ואתייא כר’ יוסה רבי אומר אשורית ניתנה התורה וכשחטאו נהפך להן לרעץ וכשזכו בימי עזרא נהפך להן אשורית [זכריה ט יב] […] תני רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אלעזר בן פרטא שאמר משום רבי לעזר המודעי כתב אשורי ניתנה התורה ומה טעמא [שמות כז י] ווי העמודים שיהו ווים של תורה דומים לעמודים אמר רבי לוי מאן דאמר לרעץ ניתנה התורה עי”ן מעשה ניסים מאן דאמר אשורי ניתנה התורה סמ”ך מעשה ניסים (לא השתמשו באותיות הסופיות של מנצפ”ך)
ואזכיר ברייתא אחת מהבבלי (סנהדרין כא, ב):
אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא:
בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש,
וחזר וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמית,
ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש,
והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי.
כאן מקשים:
1. לפי דעת מר זוטרא שהתורה נתנה בכתב עברי, קשה הרי לכתב עברי אין תגין.
חלק מן האותיות בכתב סת”ם מעוטרות בתגים. התיוג נועד בעיקר ליפות את האותיות אם כי יש לו גם משמעות דרשנית ולפי הגמרא, רבי עקיבא היה לומד דרשות ממיקום התגים באותיות. חוסר תגים באותיות אינו פוסל את הכתב.
2. לפי ברייתא זו קשיא, דאיך אפשר לומר שהתורה נתנה בכתב עברי? דהא אמרינן (שבת ק”ד א): אמר רב חסדא: מ”ם וסמ”ך שבלוחות בנס היו עומדין. ודבר זה לא תמצא רק בכתב אשורית.
3. ועוד הקשו על זה, דאיך אפשר לומר שהתורה נתנה בכתב עברי, ועזרא היה משנה הכתב? ואיך אפשר זה, והלא כתיב אלה המצוות, ואמרו ז”ל (שבת שם) שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה, ואפילו אותיות מנצפ”ך?
עד כאן הברייתא והקושיות עליה.
אבל גם הברייתא עצמה מפליאה! לפי הגמרא היו שני מתן תורה, זו של משה וזו בימיו של עזרא. ומפליא יותר שבני ישראל לא אימצו לא אף אחת מהן אלא “ביררו להן לישראל כתב אשורית [מתורה שניתנה בימי עזרא] ולשון הקודש [מתורת משה]”.
לפי רבי בירושלמי אשורית ניתנה התורה אבל הכתב שונה לכתב עברי כשחטאו, ובימי עזרא חזר הכתב לאשורי.
לאחר הדיון על הכתב בו ניתנה התורה, נראה על גבי מה היא נכתבה. ידוע כי עשרת הדברים נכתבו על לוחות אבן. זה היה הנוהג באותה תקופה – חריטה על אבן או ציפוי האבן בטית וכתיבה על הטית הרך כמו שנצטוו בעברם את הירדן: […] והקמת לך אבנים גדלות ושדת אותם בשיד. וכתבת עליהן […] (דברים כז, ב-ג). הפפירוס היה קיים במצרים באותה תקופה אבל הוא יוצר רק שם מצמח הפפירוס ((Cyperus papyrus. הקלף עדיין לא היה (התחילו לכתוב על קלף רק בערך במאה השנייה לפני הספירה).
בגמרא מובאת מחלוקת בדבר זמן כתיבת התורה: “אמר רבי יוחנן משום ר’ בנאה, תורה – מגילה מגילה ניתנה, שנאמר ‘אז אמרתי הנה-באתי במגלת-ספר כתוב עלי’ (תהלים מ, ח). רבי שמעון בן לקיש אומר, תורה – חתומה ניתנה, שנאמר ‘לקח את ספר התורה הזאת’ ” (דברים לא, כו). רש”י מסביר: “מגילה מגילה ניתנה”: “כשנאמרה פרשה למשה היה כותבה, ולבסוף מ’ שנה כשנגמרו כל הפרשיות חיברן בגידין ותפרן”. “חתומה ניתנה”: “לא נכתבה עד סוף מ’ שנה לאחר שנאמרו כל הפרשיות כולן, והנאמרות לו בשנה ראשונה ושניה היו סדורות לו על פה עד שכתבן”.
אם התורה נכתבה על לוחות אבן מתקבלת יותר דעתו של רבי שמעון בן לקיש שהיא נכתבה בסוף ארבעים השנים, לפני כניסתם לארץ. אחרת היה על בני ישראל לשאת את הלוחות הכבדים בכל מסעיהם במדבר. דבר זה גם לא מזכירה התורה. כאמור, גם בני ישראל נצטוו לכתוב את התורה בעוברם את הירדן על אבנים גדולות מצופות בסיד (בשיד).
הפירוש של רש”י, לדעתו של רבי יוחנן דאמר שהתורה ניתנה מגילה מגילה, אומר כי חיברו את הפרשיות השונות על ידי תפירה בגידין. אין רש”י אומר על מה נכתבו. אם עלינו להניח כי התורה נכתבה על פפירוס, נצטרך להניח כי בני ישראל גידלו את צמח הפפירוס במדבר. האם היה יכול לצמוח שם במדבר? (ודאי לא ייבאו אותו ממצריים). האם הצליחו בני ישראל לגדל את צמח הפפירוס במדבר ולייצר ממנו את הפפירוס? הפפירוס הוא מאוד עדין ולכן גללו אותו כמגילה. האם ניתן היה לתפור אותו בגידין או לקפל אותו?
העליתי את שאלותיי בנושא השפה בה נכתבה התורה ועל מה היא נכתבה. איני קובע עובדות רק מביא מספר דעות של רבותינו. אשמח לקבל דעותיכם בנושא.
אסיים בקרובה לשחרית של שבועות מאת ר’ אלעזר קליר: “אז בכתב אשורית ובלשון עברית ובדיבור מצרית הנחלת לבת עברית.”
pitputim 