The question is not a new one. If one needs to undergo an extended and deep treatment regime, where there is much fundamental discussion about one’s life circumstances and all the confidential issues surrounding such, is it permitted to see a therapist of the opposite gender.
Some poskim will not permit any gender if the medical provider is an “apikorus” or not religiously inclined, as they fear that the treatment may well eventually involve the religious patient being influenced to unburden themselves from the yoke of Torah and Mitzvos. I have witnessed this therapy being applied to another individual. Such therapies sometimes assume that if a patient’s life circumstances have brought them into a spiralling and uncontrolled level of descent, that one must rebuild afresh and cast away all and every vestige of the former life to avoid these. This can mean ceasing to adhere to a religion-based lifestyle and/or cutting oneself off from the familial environment.
On the matter of gender separation, other Poskim contend that since there is a tendency, and indeed a need, to unload all of one’s deepest secrets and intimate feelings, it is best not to do so with a medical therapist of the opposite gender, as this may place both people in a position where they are sexually vulnerable. Such an opinion was recently published by R’ Yitzchak Zilbershtein, an expert in Halachic Medical Ethics,
and the Posek for the Ma’aynei Hayeshua hospital in Bnei Brak. R’ Zilbershtein is a son-in-law of R’ Elyashiv, grandson of the saintly R’ Aryeh Levin ז’ל, and brother-in-law of the famed R’ Chaim Kanievsky.
The ruling was countersigned by eminent Poskim, including R’ Ovadya Yosef, R’ Yisrael Belski, R’ Vosner and R’ Karelitz. It concludes with the observation that if there is a clinical need to engage someone of the opposite gender because of their expertise, one should first ask the Rabbi of the Hospital. Presumably, the Rabbi of the hospital will be in a position to reflect on the medical therapist in question and whether there is a risk of a developing intimacy versus the immediate need of the patient.
It can be expected that many will howl with derision about such a Psak, as it suggests that there is professional compromise at play. On the other hand, it can also be viewed as a sensible suggestion because it engenders הרחקה, a distance between situations that may be likely to involve deep intimacy of thought. At the end of the day, it would, in my opinion, be wrong to compromise on the efficacy of treatment and possible cure on account of gender issues. I am presupposing that the “best” person for some treatment, or even the person who has a record of great success might be of the opposite gender.
החכם עיניו בראשו
“The wise man has eyes in their head”, and acts accordingly. For the masses, especially in B’nei Brak where gender separation is extensive and where seeking a psychologist or psychiatrist (and not a Rabbi) to deal with one’s innate problems is rarer, this is a Psak that will hopefully encourage people to seek a medically qualified therapist.
Having recently read a book by a religious psychologist whose domain of expertise is Child Molestation, it was interesting to note that in most cases it was he who discovered that molestation had occurred. Parents usually have no idea. This is especially so in a frum community where feelings are taboo and extreme conformance is a way of life. It was only because parents sought professional help for “strange behaviour” that he discovered the tell-tale signs of molestation. Let’s hope that this Psak encourages the religious community to also deal with the myriad of psychological ailments and propensities that our generation is facing by referring these to experts.
pitputim 
יחוד עם פסיכולוג
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=94622
מתוך: רפואה » מחלות, נכות פורסם בכ”ה בתשרי התשס”ח
האם בחורה רווקה יכולה ללכת לטיפול פסיכולוגי אצל גבר. הדלת לא תהיה נעולה, אבל לא יהיו אנשים אחרים במשרד באותו זמן. המשרד פונה לחצר שלא עוברים בו אנשים.
התשובה
מאת: מכון שלזינגר
שלום רב!
שאלתך התקבלה במכון שלזינגר.
תשובה:
הנסיון מראה כי עדיף להימנע ממפגש כזה.
דיון הלכתי: אמנם יחוד בחדר אחד עם המטופל כשהדלת סגורה ולא נעולה ויש אפשרות להיכנס לחדר אפילו בעת הטיפול אין בזה איסור יחוד. מקורות: השו”ע אה”ע סי’ כ”ו סעי’ ט’ פסק שבית שפתחו פתוח לרה”ר אין חשש להתייחד. ויעוין בשו”ת הרשב”א [חלק א’ סימן אלף רנ”א] כתב שהגפת הדלת אין זה יחוד עד שיהא הבית נעול [סגור במפתח] זהו יחוד האמור בתורה. ויש מחלוקת אחרונים בדעת הרשב”א האם נפלה טעות סופר בדבריו ואוסר או מתיר.
ולהלכה כתב בשו”ת ציץ אליעזר [חלק ו’ סי’ מ’ פרק כ”ג] שרופאה או מטפלת במרפאה שיש עוד עובדים שרגילים להיכנס לחדר אף בעת שבודק או מטפל בחולה בודאי שמותר ואין בזה שום יחוד וכל ההיתר הוא אם הדלת מוגפת ולא נעולה במפתח ונמצאים שם אנשים שיכולים להיכנס [יעוין בפ”ש ס”ק ח’] וכן פסקו גדולי הפוסקים שאם אחות או כל אדם אחר יכול בכל רגע להיכנס לחדר בין בתפקיד בין בטעות, אין כאן איסור יחוד.
בכל זאת בימינו כדאי לעשות מאמץ ולהקפיד שלא יווצר מצב בו מטופל נמצא לבדו עם רופאה או מטופלת עם רופא, בגלל סכנות הלכתיות ומשפטיות שעלולות להיות כרוכות במצב זה. אך אם לא נמצאים שם אנשים שיכולים להיכנס קיים גם איסור יחוד כמבואר בציץ אליעזר.
השאלה נענתה ע”י: הרב ד”ר מרדכי הלפרין
מידע רפואי הלכתי ומאמרים בנושא רפואה והלכה ניתן למצוא באתר האינטרנט של מכון שלזינגר: http://www.medethics.org.il
LikeLike
Thanks for that Dovid. I don’t think that Yichud was the main issue. I would have assumed that Yichud wasn’t there, and that R’ Zylbershtein’s Psak transcends such consideration
LikeLike
http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA8/R0081220.asp
פסיכותרפויטי – האם הבעיה רק “ייחוד”?
לכבוד העורך,
פרופ’ משה הלוי ספירו במאמרו: “דיני ייחוד בטיפול פסיכותרפויטי” (לעיל עמ’ 219-212), דן בשאלת איסור ייחוד של מטפל המתייחד עם מטופלתו, ונוטה להחמיר.
לאור תצפיות במכון סדנת אנוש בירושלים, בו אני משמש כיועץ תורני, אבקש להעיר מספר הערות.
דומני שבמאמרו לא טיפל הכותב בעיקר. המאמר דן בפרטים של דיני ייחוד הכרוכים בטיפול פסיכותרפויטי אך אינו דן כלל בשאלה העקרונית יותר – האם מותר לאיש להגיש עזרה וטיפול מסוג זה לאשה. זאת משתי סיבות :
א. שיטת הטיפול.
ב. “קדושים תהיו”.
א. שיטת הטיפול הפסיכותרפויטי מבוססת על נבירה וחיטוט בעברו של האדם, ביצריו, תחושותיו ורגשותיו. זאת מתוך הנחה שמעשיו וכוונותיו של האדם מושפעים במידה רבה מיצרים קמאיים ודחפים מיניים (ע”פ פרויד). שיטה זו אינה מדגישה די הצורך את הבחירה החופשית ומתעלמת מאחריותו של האדם למעשיו. כן מתעלמת היא מרגשותיו הרוחניים ומנשמתו של האדם בכלל ושל היהודי בפרט. התפיסה היהודית אינה גורסת כי ההווה כפוף לעבר, כפי שמתארת הפסיכולוגיה המערבית. לכן עדיף כי מטפל ירא-שמים יימנע מעיסוק-יתר בנסתרות אלא ינסה לבנות אצל המטופל הווה המבוסס על נתוני ההווה תוך התויית דרך לעתיד. גישה כזו אינה עוסקת ביצרים או בעבר חשוך אלא מדגישה את החיובי. היא עוסקת באור כדי לגרש את החשיכה.
ב. “קדושים תהיו”. אמנם נכון שדיני הקדושה וגדרי שמירת הצניעות נקבעו בכללים הלכתיים ברורים אשר חלילה לנו לסטות מהם, אך נוסף לאלו קיים מושג שהגדירו הרמב”ן היטב (ריש פר’ קדושים) והוא שגם אדם השומר גדרי התורה ונזהר בהם יוכל להיחשב ל”נבל ברשות התורה”. ניתן למצוא לבעיה פתרון הלכתי טוב בפרטים השונים של דיני ייחוד (וכותב המאמר אף מצביע עליהם במאמרו), אך הטיפול הפסיכותרפויטי, מצד עצמו, דורש קיומם של קשר, הבנה והזדהות עמוקים בין המטפל למטופלת, ולפיכך חורגת שאלה זו מדיני ייחוד של רופא, למשל (עיין גם בפרק ג’ מן המאמר הנ”ל). קשר מוצלח בין מטפל ומטופלת יגרור, כמעט תמיד, קירבה יתירה ותלות ריגשית של המטופלת במטפל, על כל הסבך העלול להיות כרוך בקשר מעין זה.
ובחז”ל: “ואת הנפש אשר עשו בחרן” (מדרש רבה, פר’ לך לך) “,..למה נאמר אשר עשו – א”ר הונא: אברהם היה מגייר את האנשים ושרה את הנשים”. דבר זה תמוה – מדוע שרה היא המגיירת את הנשים ? שהלא בדיני גירות בשו”ע יו”ד, סי’ רסח, סע’ ב-ג, מבואר שכדי לגייר אשה דרוש בי”ד של שלושה (כמו באיש המתגייר) והם אשר מודיעים לה מצוות קלות וחמורות (עיין שם סעיף ב, ובגמ’ יבמות מז, ע”ב), ובפניהם מקבלת הגיורת על עצמה עול המצוות וטובלת (סעיף ג’ ועיין גם בט”ז, שם ס”ק ט’). אם כך, מדוע נזכרה כאן שרה כמי שמגיירת את הנשים.
אולי נראה לפרש כי ודאי הוא שהגירות נעשתה בפועל ע”י אברהם ובית דינו, אלא שהגירות כרוכה גם בלימוד מעמיק ובהבנת השקפת היהדות, ולא רק במצוות שמודיעים לה בזמן טבילתה. תפקיד זה מוטל היה על שרה. מובן שאין בכך כי אם סיוע קל לדיעה שקשר בין-אישי עמוק הקשור בדרך זו או אחרת לנפש, צריך שיתבצע בין אשה לרעותה דווקא.
מכל האמור לעיל נלע”ד כי קשה למצוא היתר לטיפול בין גבר לאשה ויש להמליץ על טיפול חד-מיני.
מובן שאין לנו לעשות אלא כל שיורונו גדולי הדור.
בכבוד רב,
אברהם פקטר.
(מקור: אסיא מט-נ (יג, א-ב), תמוז תש”ן, עמ’ 174-173)
LikeLike
Yes, this is along the lines of what was being suggested. Thanks for the Mekor. Ultimately, one may need to deal with the issue of choosing the best care if that care happens to only be available through someone of the opposite gender.
LikeLike