“Modern” Orthodoxy faces an internal schism

Rav Schachter, Shilita, doesn’t like the term Modern Orthodox. Many don’t. If the term is to be used, it means the type of Orthodoxy that is ready to deal with modern issues using modern knowledge. Rav Schachter believes this is nothing new in the sense that dealing with modern issues is something most groups with Orthodoxy undertake. They have to. When a question comes before a Rav, he needs to either answer it, or send the questioner to a different Rav who may be more qualified to answer that type of question.

Whilst Rav Schachter is also a Rosh Kollel, and in general a Rosh Yeshivah or Rosh Kollel doesn’t make the “best” Posek for a Ba’al Habayis, because they often live in a surreal world which is cut off, at best from the vicissitudes facing the man and woman who are immersed in Olam HaZeh, and not looking at Daled Chelkei Shulchan Aruch for most of their day. Rav Schachter is different. His interaction with an ordinary Ba’al HaBayis is palpable when he speaks, although stylistically and on occasion his oratory is more Yeshivish. He has a modest and respectful charm, which I can testify is very much real and uplifting.

Like his own teacher, the renowned Rav, Rav Soloveitchik ז’ל, Rav Schachter has an enormous and unshakeable attachment to Mesora/tradition. Mesora isn’t always that clear, of course. For example, simply looking at last week’s Parsha, when discussing how the Jews had access to Shitim wood in a dessert, Rashi quotes a Tanchuma and Yerushalmi (from memory) that Ya’akov Avinu foresaw that the Jews would need Shitim to build the Mishkan and ensured that these were planted in Egypt and then transported. Yet, Ibn Ezra says words that

If these thoughts of the Amoraim and Geonim are a Kabolo (Mesora) in learning that they received, then we must accept it. If they are not, but rather constitute a more homlitic interpretation by Chazal, then we (he, the Ibn Ezra) has another suggestion. His view is that there was an Oasis near Har Sinai, and it was from there that they took Shitim Wood

What’s obvious to the Ibn Ezra is that he is completely respectful to the Mesora. He just doesn’t have (from his own teachers) a definite teaching that Rashi’s sources constitute a definite truth, as opposed to a possibility. He does not dismiss this view as “far-fetched” and not to be accepted. Rather, he qualifies his comments with an “If then else”.

In terms of dealing with new questions, or indeed old ones, in a “modern” framework, what makes Modern or Centrist Orthodoxy different is really two things

  1. A rejection of the Hungarian view espoused by the Chasam Sofer, that “all that is new is forbidden”. In other words, if you don’t know about a new proposal or approach, then in a void of Mesorah, it is safest to always pronounce that the answer is “NO”
  2. The use of modern knowledge to aid us in understanding and further bringing Kavod LaTorah.

The latter is scary for the Aguda and those to the right of the Aguda. It represents a precipice. There is no question, that when, ironically, it comes to questions of Kashrus, all agencies rely on modern science. Science is respected, and the knowledge of the food chemist is critical. When it comes to questions of electricity and Shabbos, the Posek again must understand the physics. The Posek of a certain generation will indeed Pasken according to the modern understanding of the Science of their time. However, the modern orthodox Posek will not be afraid to also PERMIT something which was once forbidden because of a faulty model that was understood in yesteryear.

Another divide can be seen in issues involving the types of items identified in the Sefer, Hilchos Shmiras HaGuf VeHaNefesh. This has a list of many things that should be avoided because they may be injurious to health. Some are from the Gemora, others are more Kaballistic.

Rav Schachter contends that on matters of health, for example, THE MESORA itself, was to use the best knowledge of doctors of the time. In reality, when we are sick we all do that. However, when it comes to some “dangerous” things, Rav Schachter will often say that we don’t need to worry about it, as it only represented the best medical/scientific knowledge at the time. Now, we know better. We, however, must according to the Torah, use the best knowledge available in coming to a cogent and relevant (read modern Psak) as opposed to taking the Hungarian/Chassidic line of forbidding more and not less.

That being said, there are lines, and there always have been lines. Some of these lines can be argued with on the basis of “modern NEEDS” as opposed to modern knowledge or science. This constitutes the basis of articles involving  R’ Haskel Lookstein.

It is ironic, that the vast majority of ladies who want to include male mitzvos, do not routinely keep female mitzvos. One only has to look at the practices of those in Shira Chadasha style prayer organisations (I can only speak somewhat about the Melbourne manifestation). If only, if only, egalitarianism wasn’t the petrol in their Jewish Car, and comprehensive attempts at all Torah and Mitzvos, especially those already germane to women and men, were adhered to scrupulously. Alas, they appear not to. The emphasis is on egalitarianism, the catch cry of the conservative, and the idea that people like the Rav, R’ Moshe warned about. These cannot and must not change the existing Mesora.

Yes, if there is a particularly enriched and scrupulous woman, who is like the women of yore, with Tehillim on their lips, Torah in their hands, and Yiras Shomayim in spades, who objects to such exceptions fulfilling a natural progression. Ashreichem, if you reach such a Madreyga. Men don’t need to. We are enjoined to do these things, even if we haven’t reached such heights. Woman, however, are enjoined to focus on their important orthogonal role, and if they are special, so be it.

Rav Schachter, and his colleagues, are debating these issues behind closed doors, and doing so in a spirit of Torah and not through the press with hot loaded statements, that really don’t constititute adequate Tshuvos on the topic(s) (especially when they have erroneous sources, but let’s not go there).

I pray that Rav Schachter and his Chaverim are able to peacefully negotiate the issues with Ramaz and the like, and keep true to the firm and unshakeable weltanshauung of Rav Soloveitchik when it comes to “ceremony” and Shule. Shule was never about a mode of ceremony for the Rav. It was all about Hilchos Tfilla, and the Lonely Man of Faith, never lost sought of this.

I see no renaissance in female Jewish observance surging through the modern orthodox world. On the contrary, they seem to struggle with “why is sending sms’s on shabbos forbidden”.

Enough. I don’t want to cast aspersions on many good people.

Author: pitputim

I've enjoyed being a computer science professor in Melbourne, Australia, as well as band leader/singer for the Schnapps Band. My high schooling was in Chabad and I continued at Yeshivat Kerem B'Yavneh in Israel and later in life at Machon L'Hora'ah, Yeshivas Halichos Olam.

19 thoughts on ““Modern” Orthodoxy faces an internal schism”

  1. Rav Schechter is no being listened to by the conservator/egalitarian community.
    The Rav is Orthodox Rosh Yeshiva,blending the Ruach of the Alter Heim with 21 century America.


  2. Yishar Koach on the article.

    As far as I know the saying of the Chatam Sofer of “Chadash Assur min Hatora” was against the Neolog movement and the reformation. We all know that Rabbi Kook said the opposite: “Vyashan mipne Chadash Totziu”.
    Rabbi Moses Schreiber was considered one of the great Rabbis of the Ashkenazi Orthodox Judaism, and referred to as “Raban Shel Kol Bne Hagola”. Even so, he left his position as Rabbi of Mattersdorf to go to Pressburg (Bratislava). He declared there: “Here in Pressburg I was successful to pass an ISSUR which CHACHME Mattersdorf prevented me for years. Do Rabbanim feel a pride if they can introduce a new ISSUR? Does anyone know of a Rabbi that praised himself by finding a new HETHER?

    There are two approaches to the rulings of HALACHA;
    The conservative one which does not allow any change of a ruling that was decided in the past, even if there are changes in facts or that there were developments in the matter discussed.
    On the other hand, the dynamic approach, which sees in the development and changes that have taken place, as a need to renegotiate the questions already ruled before.

    There were three courts at the time of the Sanhedrin (see Mishna Beth in Perek 11 in Sanhedrin). The two lower courts could only rule in a matter that had a precedent (עם שמעו) . According to that Mishna, the High Court – Sanhedrin, may overrule a previous ruling, but according to the Tosefta, they cannot change a prior ruling, but may decide only on a new matter that was argued for the first time.

    The Mishna in Eduyot (Ch. Alef, Mishna 5) asks:
    “ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא בדברי המרובין, שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו”.
    From here we see that even a Daat Yachid can overrule the Rabim if a court finds it justified. The Tosefta (Sanhedrin Ch. 7, Halacha 1) says the opposite (besides Rabbi Yehuda):
    “לעולם הלכה לפי המרובין. לא נזכרו דברי היחיד בין המרובין אלא לבטלן. ר’ יהודה אומר: לא הוזכרו דברי היחיד בין המרובין אלא שמא תיצרך להן שעה ויסמכו עליהן”. .
    Here we see that Rabbi Yehuda in the Tosefta and the Mishna in Eduyot allow changes from a previous ruling and preserve the DAAT YACHID for future rulings.

    We all know the famous Pasuk:
    ” על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.”
    The RAMBAN writes on that Pasuk: ”
    “ימין ושמאל – אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש”י. וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם,”
    Doesn’t that seem a bit odd? It does, and the Yerushalmi (Horayot Ch. 1) knows it and writes:
    ” דתני יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין תשמע להם תלמוד לומר ללכת ימין ושמאל שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהיא שמאל

    I just want to conclude with a saying of the MAHARAL of Prague. He said (Gur Arye Yitroh):
    The Torah is the building, the walls of the building, and we, in every generation, determine its contents that will fit and will be useful for that period. The contents are determined by the Beth Din of each generation.

    We see from the Maharal that the Tora is the old castle in which we live. The walls are strong and there are probably some fortifications. This castle has to be modernized over time to be habitable. Its furniture has to be changed, peeling walls have to be repainted, electric wires put in, plumbing for all the conveniences, and surely replacing the well with running water. in the past we also had to install telephone wires, today we can do without them and use our cellular phones.


  3. “On the contrary, they seem to struggle with “why is sending sms’s on shabbos forbidden”” Where did you get such an idea? It’s an insult of the highest magnitude.


  4. meme
    it is clear that the saying of the Chatam Sofer of “Chadash Assur min Hatora” was against the Neolog movement and the reformation, as the nature of all the minhagim is, that any existing minhag replaced an earlier minhag.

    it is interesting to see how some people will forget the saying saying of the Chatam Sofer of “Chadash Assur min Hatora”, or what the Chatam Sofer wrote, when it doesn’t agree with their Agenda. see here:

    החדש אסור מן התורה: תרתי דסתרי


    You quoted the Yerushalmi (Horayot (Ch 1 halacha 1, but we may understad it also from the Bavli (and as it is clear from piruah Rashi) in Horayot 2b:

    ת”ל: בעשותה אחת, יחיד העושה על פי עצמו – חייב, בהוראת ב”ד – פטור! אלא היכי משכחת לה? כגון דידע דאסור וקא טעי במצוה לשמוע דברי חכמי’, לדידי נמי, דטעו במצוה לשמוע דברי חכמים
    And is explained by Rashi:

    וקא טעה במצוה לשמוע דברי חכמים – אפי’ למיעבד איסורא


    1. Dovid Segal
      Thank you for your comment. I did not see it earlier.
      Is it possible to add another column that gives the comments in chronological order with reference to the discussion it relates to?

      Now Cvod Dovid Segal,
      What we can see from the Chatam Sofer is that he was not against CHADASH as long as it was an ISSUR (see my comment of 5 February).

      You are quoting from Horayot Bavli. This is quite a difficult Brayta.
      In a nutshell you can see there that if there is a Psak Din (of the Sanhedrin) and;
      A) a learned person (GAMIR vSAVIR) and even only Gamir or only Savir,
      B) or, surely, the one Rauy lHora’a,
      C) or even one of the Sanhedrin Judges that is sitting on the bench at that ruling,
      think that the Beth Din made a mistake in the ruling, he cannot accept the ruling.

      What we see here is that, now we have two kinds of people;
      A) The ones doing as the ruling of the court
      B) The learned people who are doing the opposite.
      Both of them are (Pturim) doing the right thing.
      An axiom? Maybe.
      If we go deeper into it we will see that it gets more complicated, but that is for another discussion.


      1. meme

        only in a case S’has Hadchak. on the Tosefta, also see Harav M. Kosher “Yachid V’ rabim” (Torah SH’leima vol. 18 pages 198-202 http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51487&st=&pgnum=204&hilite,

        this opinion creates many problems, such as what is Sh’as Hadchak, which opinion is considered a Daas Yachid and who can decide it is a Sh’as Hadchak that you can rely on a Daas Yachid

        see here: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1004002&forum_id=1364.

        The problem is not only with the Bavli Horayot, it Is also in the Yerushalmi Horayot chapter 1 Halacha 1:

        “שמעון בן עזאי כהדא דתני יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל, ועל שמאל שהיא ימין, תשמע להם, תלמוד לומר ללכת ימין ושמאל, שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל”.w Cvod Dovid Segal,

        It is an old problem. See the Mfarshim al Atar.

        It is clear that is not so. See his Tehuvah about the place of the Bima שו”ת חתם סופר חלק א (או”ח) סימן כח)) which is clear that is not an issur.

        “… אע”פ לפי ערך הבנין של עכשיו יהיה האמצע להלאה מהאמצע שהיה בבהכ”נ הישנה מ”מ אותו בהכ”נ זכה להיות בימה שלה באמצעה כמו קרש שזכה בדרום וכו’, והכלל החדש אסור מן התורה בכל מקום…”.


        1. Dovid Segal
          Thanks for your comments.
          I was quoting the Talmud Bavli and Yerushalmi, as well as the Tosefta.
          As for the Poskim, we probably have nearly as many opinions as there are poskim.

          I would like to quote here the interesting things that Rabbi Yeshaya ben Mali of Trani (הרי”ד) who lived in the 13th century said. He had a wide perspective of the different Jewish communities. He was born in Italy, studied in Germany and traveled to many of the Mediterranean countries, including Eretz Israel. In the following article he discusses Da’at Rabim that were annulled by Da’at Yachid, and it being impossible to measure who is greater.
          “ואל תסברו מפני שאני חפץ לקיים דבר המורה אני נזקק לפרש כן שהרי כמה עמודי עולם (זהו שיטת הרי”ף, הר”י מיגש, הרמב”ם (מקואות פ”ד, ה”ב) וכן דעת הגאונים ז”ל ר”ן שבועות (פ”ב עמוד ה’ ד’ ווילנא),) חולקי’ עליו ואמרי’ דכולה שאיבה כשיר’ מן התורה ואינה פסולה אלא מדרבנן, ואפי’ אם לא היה אדם גדול חולק עליו בזה אני מה שנראה לי להוכיח מתוך הספר אני כותב, ואל תחזיקוני בזה כזהוהי הלב כי מכיר אני בעצמי שצפורנן של אותם הרבני’ הראשונים הקדושים יפה מכרסינן [מליצת רבי יוחנן יומא ט, א: אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכרסן של אחרונים] ולא לשומרי פתח מדרשם, אך זה יש כי כל דבר שאינו נראה לי מתוך הספר אי אמרה יהושע בן נון לא צייתנא ליה (חולין קכד, א), ואיני נמנע מלכתוב מה שנראה לי כי כך דרך התלמוד לא נמנעו דרך אחרוני האמוראים מלדבר על הראשונים וגם על התנאים, וכמה משניות סתרו מעיקרם וכמה דברי רבים בטלו ופסקו הלכה כיחיד כל שכן שבדבר זה חולקי’ רבנים גדולים ויש לנו לתור ולחקור מתוך הספר הראיות ברורות ולראות כמי ההלכה נוטה, ואין בנו כח ודעת לשקול בפלס הרים מי גדול מחבירו, הילכ’ נניח הרבנים ההמה עליה’ השלום בכבודם ונחזור לבינת הספרים לראות להיכן הדין נוטה.” (שו”ת הרי”ד סימן א.)

          About the Bimah – The Chatam Sofer ruled it should not be moved from the center of the Synagogue, because the reformers did move it to Mizrach. It is the same as the opinion or psak given nowadays with women putting on Tfilin or Talit; It is because the reform movement does it.
          As you know Chasidim and Rabbonim, who wear the long black coats, button them the feminine way – the reason “do not go according to the way of the GOY”. I wonder; what is a bigger Issur, “bechukot hagoy” or “lo yilbash gever simlat isha”? If he buttons his coat the feminine way, why only his coat, why not his jacket or shirt?


  5. “As far as I know the saying of the Chatam Sofer of “Chadash Assur min Hatora” was against the Neolog movement and the reformation.”

    This is incorrect. Neologism began in the late 19th century. The Chatam Sofer died in 1839.


    1. Ephraim, you are right.

      The reformation in Judaism started in 1818 with the establishment of the “HEYCHAL” in Hamburg and the opening of the Synagogue in Berlin by Israel Jacobssohn.
      You are probably right that the Neolog movement as such was named so only after the Chatam Sofer, but the reforms started, as said, earlier. During the Chatam Sofer’s time the reformation in Judaism widened, and soon reached Hungary (at that time under the Habsburg rule). His main attack was against Rabbi Ahron Churin from Arad (at that time also part of Hungary). Abut it here is a paragraph from Wikipedia:
      אהרן חורין (בכתיב מיושן: “חארין”, כונה גם “חארינער”; 3 באוגוסט 1766 – 24 באוגוסט 1844) היה רב יליד מורביה, שכיהן בקהילה היהודית של ארד. חורין היה מחלוצי הרפורמה ביהדות, דגל בהנהגת תיקונים נרחבים בדת ותמך בעדת ההיכל בהמבורג בעת ריב ההיכל הראשון. עמדותיו הביאו אותו לעימותים תכופים עם רבנים שמרנים, ביניהם החת”ם סופר.
      The Chatam Sofer even wrote a letter to the Emperor on 11 December 1832 regarding the implementation of the Jewish laws (see: L. Low, Zur neueren Geschichte der Juden in Ungarn, Budapest 1874 PP. 153-155).
      Sorry again for writing Neolog and not only Reform.


      1. Ditto. To very crudely paraphrase (its much more Charif in the Ivrit):

        1) Normative Halakha is based on more than just technical considerations, a broader context and potential perceptions of psak are part of the process of determining psak
        2) Egalitarianism is a nonsense in Jewish thought – witness Korach
        3) Tallit, Teffilin and Kippot for women is a practise associated with Conservative and Reform Jewry. That alone, would be enough to justify its practise amongst Orthodox women to be eschewed (he gives an interesting analogy for the origins of the issur of opening an umbrella on Yom Tov re: reform Jewry c.f. heter of opening a pram cover).
        4) Rabbanim do not have an unfettered license to opine on any Halachik issue they like – they need to consult with the leading Poskim of the generation on sensitive matters, particularly when there are meta-Halachik ramifications
        5) He takes no issue with the girls making their sincere request, but rather to the Rabbi’s with the temerity to pasken without seeking guidance from leading poskim, and then to brazenly broadcast it on the internet


    1. I see his response as the “Mchoes” of Mea Shearim, and not the as the response of a person that is trying to solve the “problem”

      it is not enough to quote the Chazon Ish or the Griz, to convince a girl that wants to wear Tfilin, that she shouldn’t do so.

      HaRav Schachter isn’t mincing his words on this topic, because he doesn’t “know” how to handle the problem.

      He writes:

      והנה חדשים מקרוב באו והנהיגו הנהגה מחודשת שהנשים יחבשו כיפות או טלית ותפילין בעת תפילת שחרית, ולא הציעו שאלה בזה לפני גדולי ההוראה של זמננו

      He doesn’t explain why do you need to ask the גדולי ההוראה של זמננו If a girl is permitted to wear a Kipa, and why can’t we rely on the Psakim of R’MF or harav Ovadya Yosef? are they not good enough to be called Gedolei Horaah?

      שו”ת יביע אומר חלק ו – אורח חיים סימן טו

      נשאלתי אודות נערות רווקות, הרגילות ללכת ללא כיסוי ראש, והן מתפללות ומברכות ואומרות שאר דברים שבקדושה, ולומדות בבתי ספר ללא הקפדה על כיסוי הראש, האם אין בזה איסור מן הדין במה שמזכירות שם שמים בראש מגולה.

      ואמנם ראיתי להרה”ג המפו’ כמהר”ר עובדיה הדאיה ז”ל בשו”ת ישכיל עבדי חלק ז’ (בדף רפט ע”א), שנשאל בד”ז, ולאחר שהביא בקצור ד’ הש”ע והאחרונים שכ’ לאסור להוציא מפיו אזכרה בראש מגולה, העלה, דממילא אין שום הבדל בזה בין איש לאשה ובין קטן לקטנה שכולם שוים לאיסור, ולכן פשוט שעל ההורים והמורים למחות בילדותיהן שלא לקרות בד”ת בגילוי הראש, ושהמנהג שנהגו בבתי ספר של החרדים להתיר לבחורות לקרות וללמוד תורה בגילוי ראש אין לו על מה לסמוך, והקולר מוטל על מי שיש בידו למחות. וכן מבואר בס’ חסד לאלפים (סי’ ב אות ח) שהנשים הטובלות צריכות להזהר לכסות ראשן בעת ברכת הטבילה. הרי שאין חילוק בין איש לאשה. עכת”ד. והנה אין שום ראיה מהחסד לאלפים, שהוא מדבר באשה נשואה שתמיד דרכה לכסות ראשה, ולכן חייבת לכסות ראשה כשמוציאה מפיה הזכרת השם בברכה ובת”ת, משא”כ בתולות פנויות שרגילות ללכת בגילוי ראש, ולא שמענו שיצטרכו לכסות ראשן בשעת הלימוד בבתי הספר, או כשמברכות, י”ל שנהגו כדעת המתירים, ויש להן על מה שיסמוכו. הלא הם מהרש”ל והפר”ח והגר”א וסיעתם. ולכן בצירוף כל הנ”ל נלע”ד שאין למחות בידן, שיש להן ע”מ שיסמוכו. וכן דיברתי בזה עם ידידי הגאון המפורסם כמהר”ר יוסף שלום אלישיב שליט”א, והסכים עמי שיש להקל, מאחר שכן פשט המנהג גם אצל הבנות החרדות לדבר ה’. ומ”מ נ”ל שלכל הפחות בתפלת שמנה עשרה ישימו כיסוי על ראשן, לצאת ידי חובת הרמב”ם והטוש”ע, וכן ראוי שיחמירו על עצמן בזה בברכת המזון, שהיא מן התורה, והחמירו בה הפוסקים כתפלה, והני מילי אבעי לן למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו. והנלע”ד כתבתי.

      שו”ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן מט

      בענין התנועה החדשה של נשים השאננות והחשובות בע”ה. י”ח אלול תשל”ו. מע”כ ידידי הרה”ג מוהר”י קעלעמער שליט”א רב בבאסטאן בקהלה חשובה.

      הנה בדבר הנשים השאננות והחשובות אשר בעניני הנהגות המדינות בעולם הן גם כן מהלוחמות יחד עם התנועה כזו עם הנשים הלוחמות בזה מכל העמים שבעולם, אבל נשים אלו שהן שומרות תורה רוצות להכניס מלחמתן גם במה שנוגע לכמה דיני התורה ויש מהן אשר מתפללות בטלית וכדומה בעוד דברים, ורוצה שאביע בזה דעתי בעצם הדבר ואיך שיתנהג כתר”ה.

      …איברא דאיכא רשות לכל אשה לקיים אף המצות שלא חייבתן תורה ויש להם מצוה ושכר על קיום מצות אלו וגם לשיטת התוס’ רשאות גם לברך על המצות וכמנהגנו שמקיימות מצות שופר ולולב וגם מברכות שא”כ גם על ציצית שייך לאשה שתרצה ללבוש בגד שיהיה בצורה אחרת מבגדי אנשים אבל יהיה בד’ כנפות ולהטיל בו ציצית ולקיים מצוה זו. ורק להניח תפילין כתבו התוס’ עירובין דף צ”ו ע”א ד”ה מיכל דצריך למחות בידן משום דתפילין צריך זריזות מרובה בגוף נקי ובהיסח הדעת שמטעם זו אף אנשים שמחוייבין בתפילין נמנעין מלהניחם כל היום אלא רק זמן המועט דתפלה בשחרית, וכן איפסק ברמ”א או”ח סימן ל”ח סעי’ ג’, ובתרגום יונתן על קרא דלא יהיה כלי גבר על אשה איתא לא יהי גוליין דציצית ותפילין דהינון תיקוני גבר על איתא לא סבירא להו לתוס’ זה, ופשוט שהתוס’ סברי שאינו מתרגום יונתן. אבל פשוט שהוא רק בחשקה נפשה לקיים מצות אף כשלא נצטוותה, אבל מכיון שאינו לכוונה זו אלא מצד תורעמותה על השי”ת ועל תורתו אין זה מעשה מצוה כלל אלא אדרבה מעשה איסור שהאיסור דכפירה שחושבת דשייך שיהיה איזה חלוף בדיני התורה היא עושית גם במעשה שחמיר…


      1. I think you missed his point. These same Rabbis who ask him so many different Sheylos each and every day, decided they would look up Bar Ilan and pasken for themselves and put it on the internet. That’s not Mesora, and they simply aren’t qualified. Furthermore, you cannot extrapolate to the situation at hand, where what you have is a different country, a different challenge.


      2. I wrote a few years ago:


        במאמרו “תפילת נשים בפרהסיה”, (תחומין יח עמוד 120), כותב הרב זלמן נחמיה גולדברג:

        בתחומין יז נידונה השאלה אם מותר לאשה ללבוש טלית מצויצת, לענ”ד פשוט הדבר לאיסור, משום “לא יהיה כלי גבר על אשה”… מה שאסר הרמ”א (או”ח יז, ב), משום יוהרא, ותו לא-נראה פשוט שאינו מדבר בטלית, אלא בבגדים אחרים, שיש בהם ארבע כנפות, והם בגד אשה, שכמיות וכדומה
        אולם המעיין במקורו של הרמ”א, (ספר האגור הלכות ציצית סימן כז: “ונשאל מהר”י מולן והשיב דנשים הלובשות

        ציצית שטות הוא ומחזי כיוהרא. ואחת היתה בשכונתינו שהיתה לובשת ציצית”, (מספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ציצית ותפילין ד”ה [ד] אמר), יראה, שהבגד שאותו אסר הרמ”א, הוא “טלית קטן”, ולא שכמיה ולא כדומה

        אמר מהר”י סג”ל …ואמר דלא נהירא בעיניו מה שיש נשים מכניסות עצמן לחיוב ציצית. ושאלו לו מפני מה אינו מוחה ביד הרבנית מ’ ברונא בעירו שהניחה בכל עת טלית קטן. והשיב שמא אינה מקשבת לי, ועל כה”ג אמר מוטב יהו שוגגין ואל יהו מזידין

        האם טעה בהבנת דברי הרמ”א? האם לא ידע מהו מקורו? האם כתב את מה שכתב, מבלי לבדוק את דבריו?

        או שהוא לא טעה, ידע את מקורו, ובדק את דבריו, אלא שפחד מנשים בטליתות.

        ואם כן, היכן נגמרים הסיפורים, ומתחילה ההלכה?


Leave a Reply

Please log in using one of these methods to post your comment:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: