Hamodia’s grievous sin of G’Neivas Daas

I don’t have a subscription to Hamodia. Occasionally my wife buys it. One Erev Pesach I saw it at a shop and it looked so thick, I thought I might but it. In the worst, at least some might enjoy it.

The problem is that nothing has changed. The paper is Sheker VeChozov. It is chock full of lies and unbridled revisionism. It is a paper of indoctrination for the Oilom Goilom who follow in single file.

There was a wonderfully researched piece about R’ Yissochor Shlomo Teichtal הי’’ד whose Yohr Tzeit was around that time. I learned some interesting facts that I did not know. So far so good. Apart from his famous שאלות ותשובות משנה שכיר there were two enormous factors that made R’ Teichtal stand apart from other greats in his generation

  • Despite being probably the Talmid/Chossid Muvhak of the Munkatcher, he had not trouble saying “Rebbe, you were wrong, very wrong” about the holocaust and israel
  • He abandoned his Munkatch way of life, stayed frum and his אם הבנים שמחה which was hidden from the world by his family for decades is now a classic that everyone should read and has been translated into English.

But no. Hamodia told us everything up to that point. How could they mention the contents of that incredible ספר and the challenge it raised to the charedi establishment. So instead of reporting the truth, and teaching it the way it was from a גאון עולם a giant of the last generation, they decided “No, we won’t tell our readers that this man underwent an enormous transformation where he rejected the teaching than someone as great as the Munkatcher, and pointed out chapter and verse where he thought the Munkatcher was incorrect.

This is the problem with Hamodia and the problem with Artscroll. They have no fidelity to the truth. Artscroll in its newly published מקראות גדולות had the Chutzpa and temerity to refuse to publish words of the Rishon, the Rashbam! They censored him. Hamodia is no different. They take their stories put them through the ‘Aguda Cleaner Solution’ so that everyone can only read a sanitised lie or half truth.

There is nobody with any faults in Hamodia. Anyone who passes away was incredible, an impeccable Tzaddik.

Tell it the way it was. Stop the stupidity of banning books by R’ Nosson Kaminetszky, such as the ‘Making of a Gadol’. On the contrary, when we see that people are people and not Malochim we stand a better chance to aspire to their lofty heights.

Hamodia has created a monster: a self perpetuating ‘everything is beautiful’ monster in the frum world. It isn’t. There are pedophilles, adulterers, money launderers, fraudsters as well as the genuine article. Stop sanitising our underwear. Hamodia thinks we will be exposed to the real world and not get shocked at cattle prodding dayonim who take thousands to electrify someone till they give a gett. And they have the Chutzpa to complain about הגאון הגדול מאחיו מורי ורבי רב צבי שכטר when he invokes Rabbeinu Tam.

They talk about “off the Derech” and the “Shidduch Crisis”. Maybe they should start pursuing Emes and stop hiding behind transparent bushes.

I finished the article about R’ Teichtal and threw the paper away. I didn’t want to soil my hands with such blatant omissions which amount to ball faced lies and plain old indoctrination.

Author: pitputim

I'm a computer science professor in Melbourne, Australia although my views have nought to do with my employer. I skylark as the band leader/singer for the Schnapps Band. My high schooling was in Chabad and I continued at Yeshivat Kerem B'Yavneh in Israel.

17 thoughts on “Hamodia’s grievous sin of G’Neivas Daas”

  1. Not trying to defend Hamodia, but his family believed that their father suffered in his last two years holed up in an attic in Budapest, and the suffering impacted his mental health. IIRC I heard similar sentiments from R’ Dovid Segal. His children were diverse, one Lubavitch, one Belz, and some Kanoim, etc, yet they all felt the same way.

    Like

    1. Everyone who wrote anything in those last two years was suspect, but I tell you, when you read what he wrote, read it in context. He had no seforim and his mind was as sharp as a tack. His arguments are not those of an deranged man, but I can see those apologetics sneaking in. Indeed, Hamodia is then guilty of more. If the above is true (which I do not believe for a minute) it should have reported it as well. Instead it made these little drop remarks about the Sefer. In my opinion it is far better than Rav Menachem Mendel Kasher’s on the same time, and the subsequent attempts to show the Kol HaTor wasn’t from Hillel of Shklov. You know how the logic works: if you are pro zionist you must be meshigeh. I saw the same thing after the Tzitz Eliezer a major Posek, whose family were more Charedi. Only after his death did he suddenly become quoted by Charedi non Zionist circles. Anyone who reads HaTekufah HaGdola knows that whilst a person might have been hiding in an attic only someone who is a genius with a clear head could write it. My point though is that you’d not even see CONJECTURE in Hamodia. Life is so serene and perfect with these “Gedolim” passing away each way such that the community will never be the same. If I want to read fair tales I know where to find them. I expect a newspaper to be a newspaper. They should have had plenty on the Meiselman vs Slifkin debate, and without acrimony or put downs. They are a pack of fakers who are brainwashing generations. THAT causes people to go off the derech when they see they have been presented with Olam HaSheker all their lives.

      Like

  2. Pitputim

    “I was looking for it in the late 70’s. It existed but was hidden. The family didn’t want the open criticism of the Munkatcher to see the light of day”.

    It was published in 1969 see here, published In תחומין” כרך ו:

    http://www.zomet.org.il/?CategoryID=265&ArticleID=262

    פסק הדין בתיק בוררות 3575 /מב

    זכות יוצרים בקלטות (“קסטות”) ובצילומים

    v v v

    א. תיאור העובדות וטענות הצדדים

    הוגשה בפנינו תביעה על ידי הרב… לאסור הדפסת ספר שחברו אביו ע”י אחרים בלי רשותו וקבלת הכנסה מהספר שהודפס ונמכר.

    :ואלה מהעובדות שאין עליהם מחלוקת :

    הרב יששכר שלמה טייכטל ז”ל ראב”ד פירשטצני
    שבצ’כוסלובקיה חיבר בשנות השואה ספר שקראו “אם הבנים שמחה” והדפיסו בשנת תשג. הספר עוסק במצות העליה לארץ ישראל והבעת חרטה על אי העליה לארץ בעקבות השואה באירופה. הספר עורר מאמרי בקורת מחוגים שונים.מאחר ולדעת בן המחבר כבוד אביו נפגע,ראה צורך להסביר במבוא (המצורף לתיק) את כונת אביו בחבורו, ולהדפיסו במהדורה חדשה של הספר. אחיו של התובע הדפיס את הספר בשנת תשכ”ט בניו יורק והנתבע צילם והדפיס מהדורה זו בארץ, ומכר חלק מהספרים בלי קבלת רשות היורשים. לאור זה מבקש התובע :

    א. לאסור הדפסת הספר ע”י הנתבע ללא רשותו.

    ב. להעביר את הספרים המודפסים לידיו ולהפיצם עם המבוא שחבר.

    ג. קבלת הכנסות מהספרים שהפיץ הנתבע 12% אחוז מהמחיר הקטלוגי של הספרים, ונזק 75,000 שקל.
    ד. לקבל לידיו לוחות ההדפסה על מנת שלא ידפיסו יותר

    See also here:

    http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2718063&forum_id=19616
    .

    Like

  3. I agree that Hamodia and Artscroll are at the forefront of the modern charedi revisionist movement, It seems that you are in a unique position based on your wide ranging general knowledge and with your access to others with significant general knowledge.

    I would like to set you a challenge (a sincere plea) to continue to buy such publications and then counter the rubbish by publishing historical facts and the truth .

    Sadly, the reason why they are getting away with it, is because those who know the truth are NOT countering them

    Like

  4. I remember seeing in “Beis Hatalmud” the “אם הבנים שמחה” with his Chabad son’s Hakdamah, but the book disappeared years ago, (I don’t know if it was taken of the shelf, as it “Past Nisht, or it was borrowed and never returned) and I thought that his son writes to people that will never read the book, as the people that will read the book, will know that what he wrote in his Hakdama, is far from the truth, and has nothing to do with what his father wrote in the book.

    I wrote above that the book disappeared from “Beis Hatalmud, but I found in many sites on the net, that they discuss the book and quote parts his son’s Haksama

    http://www.yoel-ab.com/katava.asp?id=40

    ” … לצערנו נטפלו חוגים שונים לדברים הנ”ל וכיוצא בהם בספרו למצוא בהם קשר לרעיון הציוני החילוני, כשם שהאשימו את הגה”צ המקובל רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ”ל וכל אלה שדגלו בהתיישבות חרדית באה”ק, בציונות. וברור ומובן לכל בר בי רב שהמחבר בדברו בספרו בשבח בוני הארץ ומתישביה לא התיחס כלל לתנועה הציונית החילונית שחרתה על דגלה: “ארץ ישראל ללא תורת ישראל” ואשר סיסמתה: להיות גוי ככל הגויים, והתוצאה של הדוקטרינה הזאת הרי ידועה לכל: הרס הנוער והעם- שהתחנכו ברוח זו-מבחינה רוחנית וגשמית כאחד, המסכן את עצם קיומו של העם והארץ, והמתבטאת בירידה-תרתי משמע-ירידה מוסרית וירידה מן הארץ, ולבסוף התנכרות לא לתורת ישראל בלבד אלא גם לעמם ולארצם, והמחריד ביותר “ונוספו גם הם על שונאינו”. ואומנם פונה המחבר לתושבי הארץ לבסס את חיינו באדמת הקודש על התורה אשר בלעדיה אין לנו כל קיום וכל זכותינו בארץ ישראל היא רק מכח הבטחת ה’ לאבותינו לתת לנו את הארץ וללא קיום התורה אין לנו חלק בירושה הזאת, והתורה בלבד ערובה שאויבינו לא יקחו את ארצנו מידנו, מה שאין כן לאומיות מעורטלת מתורה, לא זו בלבד שלא ניבנה על ידיה, אלא היא מהוה גורם לחורבננו ח”ו. ועל כן פונה המחבר בקריאה לבוני הארץ לכייף עצמם לחכמי גדולי הדור, נושאי דגל התורה ולפתור את כל הבעיות על פי הוראתם, לפי תורתנו שהיא תורת חיים. ואזי הההצלחה מובטחת בס”ד. אין צורך להוסיף על הדברים הנ”ל, המדברים בעד עצמם ולא באתי אלא לשוב ולהתריע: היזהרו בגחלתו! כי איש קדוש הוא שכל מחשבותיו דיבוריו ומעשיו קודש היו לה’. וכדברי קודשו של כ”ק האדמו”ר מליובביטש שליט”א אלי, על אבא מרי זצוק”ל: “כאשר יבוא לא”י ידפיס את כתבי אביו ויפרסם כי האבא היה יהודי ירא ושלם ורחוק מציונות” ואת אמרי פי קדשו שמרה נפשי, ובגילוי דעת הנ”ל הנני ממלא הוראתו”.

    was he told by the Rebbe, that his fathet was a “יהודי ירא ושלם ורחוק מציונות”, or it is something that he hoped to hear?

    In another site “Rav Tzair” discusses a ” kosher edition” of “אם הבנים שמחה and in the end of the article

    He writes:

    יש לי חשש כבד כי מי שתולה דברים במחבר כנגד דברים מפורשים שכתב הנם דווקא בני משפחתו. הנה דברים שכותב הרב טייכטל, המחבר, לקראת סוף ספרו, ואתם יכולים לשפוט בעצמכם:

    הרי לך אחי, שהחיוב לכל בר ישראל לדבר שלום אל עמו ושלא לעשות פירוד בין הדבקים, ובזה תלוי כל ישועתנו, על כן מאד לבי עלי דוי על מה שנמצאים עוד כעת בינינו אנשים שמשמיעים קולם ברבים לעורר קטגוריא ומדון על בוני הארץ והעוסקים ביישובה, ומפטירין בהודע, לבדוק בתועבת אמנו הקדושה, ולעורר שנאה ושטנה על בוניה, באמרם שהמה כופרים ופשעים ומינים ושאסור להתחבר עמהם, וכדומה מן הדברים הגורמים לעשות פירוש בין הדבקים ומעכבים מלדבק את כל האומה בכלל אחד בעסק מצוה זו שעניינה הוא עד גבהי מרומים

    I wonder If the “Hamodia” wrote that Harav Teichtel criticized the Rebbes that run away from Budapest during the Holocaust, (what is known in Hebrew as תסמונת האדמו”רים הבורחים ), and left their Chasidim behind?

    Rabbi Teichtal wrote:

    מרחפת עלינו אימה ופחד כאשר אנו רואים בשעה שאני כותב את הטורים הללו, שכל האדמו”רים של מדינתנו עושים השתדלות לברוח מכאן לארץ ישראל מפחד הסכנה מחמת המציק ואינם מביטים בזה על מה שמפילין לבם של ישראל, כאשר שומעים מההמון שמרננים ואומרים: ‘הרבי’ס בורחין, ומה יהי עמנו?

    Like

Leave a Reply

Please log in using one of these methods to post your comment:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s