Guest post from R Meir Deutsch on Megillah (c)

Just a short story which was shortened further in the Megila.
מאיר דויטש

המפגש בין אסתר ובין המלך כאשר היא באה אליו שלא כדין

המגילה מתארת את הליכתה של אסתר לפגוש את בעלה המלך שלא כדת. הסיפור קצר – היא מופיעה לפניו, היא מוצאת חן בעניו והוא מושיט לה את שרביט הזהב. אין כל תיאור של אישה מפוחדת, רעבה אחר צום של שלושה ימים, הולכת אל המלך, איך אומרים – על החיים ועל המוות.
הסיפור המלא מופיע בכמה מקומות: באסתר רבה, בספרים החיצוניים ב”תוספות למגילת אסתר”, בתרגום השבעים וגם יוספוס מתאר זאת ב”קדמוניות היהודים”. אצטט את הסיפור מאצל יוספוס (קדמוניות היהודים פרק יא), והוא כותב:
“לאחר שעמדה בתפילה… שלשה ימים פשטה את הבגד ההוא ושינתה את לבושה וקישטה עצמה כיאה למלכה והלכה אל המלך עם שתי שפחות, אחת מהן תמכה בה כשהיא נשענת קצת עליה, וזו שהלכה אחריה הרימה בקצות אצבעותיה את שובל שמלתה, שירד וסרח על האדמה. פניה היו רוויים אודם, ויופי ענוג ואציל משוך עליה. אף-על-פי-כן נכנסה אל המלך בפחד. וכשבאה לפניו והוא יושב על כסאו בלבוש מלכות – היה זה [מורכב] מגלימת רקמתיים [מקושטת] בזהב ובאבנים טובות – לפיכך נראה בעיניה נורא יותר. ומה גם שאף הוא הסתכל עליה בתרעומת ובפנים לוהטים מחימה. מיד תקפה אותה חולשה והיא צנחה אין-אונים לרגלי אלה שעמדו לצדה. והמלך הפך ליבו, ומאמין אני – ברצון אלו-הים, מתוך שחרד לאשתו, שמא תאונה לה רעה גדולה מזו מחמת יראתה, קפץ מכסאו והרים אותה בזרועותיו והשיב את רוחה, כשהוא מחבק ומדבר אליה במתק ומבקש ממנה שתתעודד ולא תחשוש לרעות על שבאה אליו והיא לא נקראה, שכן החוק הזה חל רק על נתינים, ואילו היא, המולכת כמוהו, פטורה מכל עונש. תוך כדי דיבור שם בידה את השרביט והושיט את מטהו אל צוארה כדת והסיר ממנה פחדה. עקב כל זאת שבה אליה רוחה והיא אמרה: אדוני, לא יקל לי להגיד לך מה עברתי פתאום: כי בראותי אותך כה גדול ויפה ונורא, מיד חמקה רוחי ונשמתי עזבתני. ובפלטה אף את המילים האלה בקושי ובחולשה תקפו אותו חרדה ומבוכה, והוא אימץ את אסתר שתעודד ותצפה לטובות, כי, אמר, נתון יתן לה, אם תבקש זאת ממנו אפילו את חצי המלכות”.

I wonder, how after such an experience she got the strength asking the King to come with his Prime Minister to her wine drinking room. In Shushan everything was done in “BATE JAYIN”. Did they have dining rooms there?
Did not Mordechay seek legal council before approaching Ester? Had he done so he would have known that the law does not apply to the Queen, and she would not be punished for approaching the King without an invitation. We would have one fast-day less and the Jews in the 127 Medinot could have a nice Seder Feast instead of fasting.
Wishing you all a HAPPY PURIM.

Author: pitputim

I've enjoyed being a computer science professor in Melbourne, Australia, as well as band leader/singer for the Schnapps Band. My high schooling was in Chabad and I continued at Yeshivat Kerem B'Yavneh in Israel and later in life at Machon L'Hora'ah, Yeshivas Halichos Olam. View all posts by pitputim