Guest post from R’ Meir Deutsch on Chanuka

What is Chanuka? This is the question in Mesechet Shabat. The question wants actually to give an answer to two customs; why are we celebrating eight days, and why are we lighting candles. The answer comes in a compact package – a can of oil sealed by the high priest.
Happy Chanuka.

חנוכה
מאיר דויטש © כל הזכויות שמורות

בתלמוד מוזכרים שני חגים שאינם מחגי התורה – פורים וחנוכה. בשניהם אנו אומרים “על הנסים”. כידוע, לפורים יש מסכת שלמה – מסכת מגילה, כמו כן מגילה שלמה שהיא מגילת אסתר, וכל זה על נס שקרה מחוץ לגבולות הארץ, בגולה. מה יש לנו לחנוכה? לא מגילה ולא מסכת. לכן אין זה מפליא שהגמרא צריכה לשאול “מאי חנוכה?”
על כך משיבה הגמרא במסכת שבת כא, ב: “בכ”ה בכסליו ימי חנוכה תמניא […] כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים, לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה”. לפי התלמוד הנס הוא פך השמן. האם לפך שמן שבער שמונה ימים צריך לקבוע לדורות שמונה ימים טובים והלל והודאה? בתשובת התלמוד אין כל זכר לניצחונות על צבאות אדירים על ידי קומץ של חקלאים. אפילו כיבוש ירושלים ושחרורה אינו מוזכר. כמו כן אין אזכור לטיהור המקדש ובניית מזבח חדש. יש רק נס אחד – פך השמן.
על ההיסטוריה של אותה תקופה אנו למדים מספרי החשמונאים ומיוספוס, ואולי מעט מתפילת “על הנסים” שבה אנו אומרים: “מסרת רבים ביד מעטים […] וטיהרו את היכלך”, מעניין כי בתפילה זו לא מוזכר פך השמן. מדוע אין זכר לכל הדברים הללו בתלמוד? האין הניצחונות וטיהור המקדש נסים גדולים מפך השמן? יש האומרים כי דעתם של חז”ל לא הייתה נוחה מבית החשמונאים, שהמליכו את עצמם אף על פי שהיו משבט לוי ולא מבית דוד. טענה זו אינה עומדת מאחר שתפילת “על הנסים” משבחת את בית החשמונאים. אולי חכמינו לא ראו בניצחונות החשמונאים ובטיהור המקדש דבר גדול משום שבימיהם הארץ הייתה נתונה תחת שלטון זר, בית המקדש כבר לא היה קיים, והניצחונות איבדו את משמעותם. לתשובה זו מצאתי סימוכין. בהקדמה למגילת תענית כתב המקבץ: “הנה באתי במגילת תענית לקרות הנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו שקבעום על ידם לעשות יו”ט באותן ימים”. חכמינו שאלו: “תנו רבנן: מי כתב מגילת תענית? אמרו: חנניה בן חזקיה וסיעתו, שהיו מחבבין את הצרות” (שבת יג, ב).
האין זה מפליא כי ספר המתאר נסים ונפלאות, לפי הגמרא, חיברו אותו “מחבבי הצרות”? כנראה שהזכרת הטובות של אז, אשר אינן קיימות היום, היא כעין “הזכרת צרות”, לפיכך קבעו חכמינו הלכתא: “בטילה מגילת תענית” (ראש השנה יח, ב), בכך ביטלו גם את “יום ניקנור” אותו יכולנו לחגוג יחד עם יתר הניצחונות של בית חשמונאים.
תשובת הגמרא לשאלת “מאי חנוכה” ופך השמן תמוהה. הרי המקדש כולו חולל והיה צריך לטהרו, אין מזבח ואין לחם הפנים, אבל גם אין מנורה כי היא נלקחה על ידי היוונים. בית חשמונאי בנה מנורה חדשה. בתחילה נעשתה משיפודים של ברזל מצופים בעץ, העשירו ועשאום מכסף, חזרו והעשירו עשאום מזהב (ראש השנה כד, ב; עבודה זרה מג, א; מנחות כח, ב.). הכול טמא! אם הדבר החשוב ביותר היה למצוא שמן טהור? מדוע אם כן, במקום לחכות לנס, לא החלו בייצור מעט שמן בירושלים עד שיוכלו להביאו מתקוע שבגליל? המהרש”א אמר כי לא יכלו לעשות זאת כי כולם היו טמאים. אם כך המקדש טמא, בוני מנורת השיפודים טמאים, מדליק המנורה טמא, ורק השמן במנורה טמאה הוא טהור!

בשאלת הגמרא “מאי חנוכה” נשאלות למעשה השאלות: מדוע חג של שמונה ימים ומדוע מדליקים נרות.

כאמור, ספרי החשמונאים מספרים לנו מעט על ההיסטוריה של אותה תקופה. ספר ב’ מספר על איגרת:
“אל היהודים אשר במצרים ובברכה מאת האחים היהודים בירושלים ובארץ יהודה שלום רב. […] ונתפלל לה’ ויעתר לנו, וזבח ומנחה הבאנו והדלקנו את הנרות ונערוך את הלחם. ועתה עשו את ימי חג הסוכות בחודש כסלו” (א”ש חרטום, הספרים החיצונים: חשמונאים ב, תל-אביב 1979).

באותו ספר בפרק העשירי כתוב: “ביום עשרים וחמישה לחודש ההוא, הוא כסלו, חגגו שמונה ימים כחג הסוכות, בזכרם כי לפני זמן מה בילו את ימי חג הסוכות בהרים ובמערות”. וכיצד הוא נחוג אז? “במקלות מקושטים ובענפים המצויים בעונה ההיא ובתמרים הודו לה’ על אשר הצליח דרכם”.
לפי ספרי החשמונאים, בחודש כסליו היה כבר המקדש טהור, הוקרבו זבחים, הדליקו נרות וערכו כבר גם את לחם הפנים. לא מסופר בספרי החשמונאים על נס פך השמן, וגם אצל יוסף בן מתתיהו הוא אינו מוזכר. הקריאה של הלוחמים לאחיהם במצרים היית לחוג את חג הסוכות בחודש כסליו.
יוספוס קורא לחנוכה “חג האורים” או “חג הנרות”. גם בסוכות מוזכר חג האורים בשמחת בית השואבה.
“מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול. מנורות של זהב היו שם, וארבעה ספלים של זהב בראשיהם, וארבעה סולמות לכל אחד ואחד, וארבעה ילדים מפירחי כהונה, ובידיהם כדים של מאה ועשרים לוג שהן מטילין לכל ספל וספל. מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן, מהן היו מפקיעין, ובהן היו מדליקין. ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה” (סוכה דף נא עמוד א).

התלמוד ממשיך (סוכה דף נג עמוד א): “תניא, אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמנה אבוקות של אור, וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו”.
האם אנו יכולים ללמוד גם מחכמינו כי יש קשר בין חנוכה לסוכות? חנוכה הוא החג היחיד שאינו מוזכר בכתובים בו גומרים את ה”הלל” (לפני שנקבע לאמרו ביום העצמאות וביום ירושלים). הגמרא בירושלמי, סוכה ד, ה אומרת: “שמונה עשר יום ולילה אחד קורין בהן את ההלל בכל שנה [הכוונה “הלל” שלם] שמונת ימי החג [סוכות ושמיני עצרת] ושמונת ימי החנוכה ויום טוב של עצרת [שבועות] ויום טוב הראשון של פסח ולילו”.
לפורים יש מגילה שלימה ויש גם מסכת, אבל אין אומרים בו את ה”הלל”, לעומתו, בחג החנוכה, גומרים את ה”הלל” כמו בחג הסוכות.
קשר נוסף נמצא במחלוקת בין בית שמאי ובית הלל על הדלקת הנרות. גם אם לא מוזכר שם במפורש חג הסוכות, הרי ניתן לנו רמז: “בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך”. ישנה מחלוקת מה הטעם של בית שמאי ובית הלל, אחת הדעות היא: “וחד אמר: טעמא דבית שמאי – כנגד פרי החג [שבקורבנות חג הסוכות היו פוחתים והולכים בכל יום], וטעמא דבית הלל – דמעלין בקדש ואין מורידין. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שני זקנים היו בצידן, אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל, זה נותן טעם לדבריו – כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו – דמעלין בקדש ואין מורידין” (שבת כא, ב).

נשאל את עצמנו: לדעת בית שמאי, מה עושים פָּרֵי החג של סוכות אצל נרות חנוכה? אם אין קשר בין חג הסוכות לחנוכה, מה מביא אותם להשוות קורבנות של חג הסוכות שמספרם הולך וקטן לאופן הדלקת נרות בחנוכה? האם אין הדבר מצביע על הקשר בין שני החגים? אנו רואים כי גם בתלמוד קשרו בין חנוכה לסוכות.

Author: pitputim

I'm a computer science professor in Melbourne, Australia although my views have naught​ to do with my employer. I skylark as the band leader/singer for the Schnapps Band. My high schooling was in Chabad and I continued at Yeshivat Kerem B'Yavneh in Israel.

Leave a Reply

Please log in using one of these methods to post your comment:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s